13/11/2010
כתבה מ"הארץ" שמחזירה את האפשרות ללדת לידות עכוז
שמרתי אותה מזמן כי היא היתה חשובה בעיני ועכשיו הגעתי לשתף אתכם בה.
הכתבה היא על השינוי בתפיסה שמקדם פרופסור מרק גלזרמן, מנהל בית החולים לנשים וליולדות במרכז הרפואי "רבין" (בילינסון).
הוא מסביר שהמחקר הקודם שבגללו הפסיקו ליילד לידות עכוז היה מחקר לא מקצועי שלא ניתחו נכון את תוצאותיו ומסביר שעדיף, בתנאים מסוימים, לתת ליולדות ללדת גם לידות עכוז בלידה רגילה ולא בניתוח.
אתן יכולות לראות את המאמר בקובץ המצורף.
16/02/2010
לידה עם מקצב
אני במשמרת בהתנדבות, כבר פעם שנייה בבית החולים האנגלי.
הצוות מקסים ונותן לי להרגיש בבית. פעם בכמה זמן מציעים סיבוב קפה שחור (אני לא שותה דברים כאלה).
היולדת שלי מנמנמת. אני לא יודעת בדיוק מתי הגיעה, כרגע, לאחר שנתנה אישור שאלווה אותה, אני מחכה שמשהו יזוז והשעות עוברות.
פתאום מתחילים לשמוע אנחות, הצירים חזרו. מסג' בגב התחתון ושיחה עוזרים לעבור את הצירים הבאים בחיוך. זו לידה שלישית. ליולדת שלי יש מודעות ללידה והרבה מוכנות ופתיחות לנסות את מה שנציע לה.
למרות שלא הכרנו קודם, למרות שעברית היא לא שפת האם שלה, אנחנו כבר מרגישות נוח אחת עם השניה. בעלה בבית עם הילדים.
בלידה הזאת למדתי משהו חדש, ראיתי לידה שבאה בגלים. כל כמה זמן מגיעים צירים, רציניים, אמיתיים, מסודרים וכואבים. אנחנו בוחרות כל פעם את הכלי שמתאים לנו הפעם – נשימות, ישיבה על הכדור, עיסוי, הליכה, טוש ואמבטיה. הרבה מילים מעודדות וחיוכים.
וכשכבר חשבנו שהנה, זה הולך ומתחזק, הצירים נחלשים, מתרחקים והיא אפילו יכולה לנמנם.
הגל הבא, מתחיל בפתאומיות והוא תמיד חזק יותר מזה שלפניו.
הלידה לא נעצרת, הגלים של הצירים, גם הם החליטו לבוא בגלים, יש דפוס של הדפוס, זה מעניין ומרגש לראות את הדרכים השונות של הגוף.
לאחר הרבה עבודה, נשימה ותמיכה, הגענו ל4 ס"מ אבל הצירים כבר בלתי נסבלים בשבילה. למרות המנוחות שהיו, היא בלידה כבר לאורך שעות רבות וגם לעייפות יש משקל.
האפידורל – נראה לה שאינו משפיע. אני רואה במוניטור שהיתה קצת החלשות בצירים אבל הם תיכף נהיים חזקים יותר וצפופים יותר – האפידורל לא הצליח לגרום להפחתת הכאב אלא פשוט גרם להתקדמות מהירה מאוד והגענו תוך זמן קצר ל 8-9 ס"מ פתיחה. זה ניכר על היולדת בכל מובן עוד לפני שבאו לבדוק אותה שוב.
מתכוננים לשלב הלחיצות.
יש משהו מעורר הקלה (שאני זוכרת בעצמי בתור יולדת) בהכנות שעושה הצוות שמעידות על כך שעברנו שלב, שהתינוק מתקרב. משהו אומר שהזמן קצוב ושזה לא ימשך לנצח.
אבל… הגיע שעת חילופי המשמרות ואני הייתי חייבת לחזור הביתה בגלל אילוצים שונים ולא זכיתי לפגוש את התינוקת החדשה.
08/02/2010
לידה שפורצת מחסומים
חדר הלידה בבית החולים האנגלי בנצרת.
השעה, 23:00
למרבה ההפתעה, התפוסה מלאה.
2 יולדות עם רעלת הריון, יולדת עם תאומים, בת 18.5 או 19 (ויש לה תינוק שמחכה בבית), היולדת שאני עומדת ללוות שנמצאת בשלבים ראשוניים של לידה והדובדבן שבקצפת –
יולדת מהרשות הפלסטינאית, הריון עם שלישיה (טיפולי הפריה) אחרי לידה קודמת של תאומים בשבוע מוקדם שלא שרדו בגלל שבבית החולים בג'נין לא היו אמצעים. שבוע מוקדם מאוד (25), לה אין ביטוח רפואי ולכן לא ברור מאיפה יגיע הכסף לכל האשפוז, בפגיה נשארו עוד שני מקומות בלבד ששמורים לתאומים שבדרך.
קודם כל מנסים לעצור כמה שאפשר את הלידה ובמקביל לנסות למצוא בית חולים אחר שיסכים לקבל אותה שיש לו מקום בפגיה.הרופאים נמצאים בגבול שבין בכי לצחוק מחוסר האונים שבסיטואציה.אף בית חולים אחר כמובן לא רוצה לקבל אותה וכולם עונים תשובות מתחמקות. האשפוז של שלושה פגים כל כך קטנים הולך להמשך זמן ארוך ולכלול טיפולים מסובכים – הערכת העלות היא בכ1,500,000 ש"ח.
לרופאים היה ברור שקודם כל מקבלים אותה ומאשפזים אותה. זאת אתיקה בסיסית. עכשיו, הם מתמודדים עם תגובות כמו: "השתגעתם? למה קיבלתם אותה!". בינתיים, הלידה מורידה הילוך והרופאים הולכים לתפוס תנומה כל אחד במחלקה שלו.
כשסיימתי את המשמרת בבוקר היולדת עדיין היתה שם והלידה נשארה בהילוך נמוך. נשארתי עם סימן שאלה מה היה סוף הסיפור.
20/11/2009
שיתוף מליווי הלידה האחרון
היא החליטה לא להחליט בקשר לבית החולים בו תלד וההסכם שלנו היה שאני מצטרפת רק אם הלידה מתקיימת בחיפה.
קיוותי מאוד שזה יקרה כי היה נראה לי שהולך להיות כיף.
06/11/2009
חדשות לכל האמהות שהתינוקות שלהם רוצים להשאר עם הטוסיק למטה
שלשום, במהלך יום עיון עם פני סימקין בירושלים (שעליו אני חייבת לספר אבל אצטרך קצת יותר זמן ממה שיש לי כרגע), דיברתי עם סיגל גולן (שעושה את כל מה שאני עושה רק עם הרבה יותר נסיון ממני) ובמקרה היא סיפרה שהיא מכירה דולה שליוותה עכשיו לידת עכוז בתל השומר ושהם מאפשרים ללדת לידה רגילה של עכוזים.
ברגע שיצאתי מהכנס התקשרתי לדיצה (מגשר הזיו) לשאול אותה פרטים.
היא סיפרה לי שהיא ליוותה חברה טובה שהתינוק שלה בחר להיות עכוז. היא שמעה משהו על האפשרות ללדת בתל השומר וכשבאו לצורך היפוך שאלה החברה שלה בעדינות האם יש אפשרות ללדת לידת עכוז. הם ענו לה בחיוב ואפילו אמרו שיש מאמרים חדשים שמראים שזה לא יותר מסוכן מניתוח קיסרי.
היו להם כמובן תנאים – גודל העובר ומצג עכוז מושלם (בלי רגליים בדרך).
כשהתחילו הצירים הן נסעו לבית החולים ואפילו הודיעו בדרך שהן מגיעות ללידת עכוז אבל בבית החולים לא התרגשו. היה יום שבת וגם לא היה אף רופא בכיר במשמרת.
כשהגיעו המילדת אמרה שזה בכלל לא עכוז אלא צד וחייבים קיסרי. הן התעקשו על חוות דעת נוספת עד שהזעיקו מהבית רופא בכיר. בינתיים היולדת נכנסה לעמידת ברכיים כתפיים לאפשר לעובר לצאת קצת מהאגן ולאחר מכן עשתה ריקודי בטן כדי להבריג אותו בתנוחת עכוז טובה. כשבא הרופא הוא אישר שזה עכוז ושאפשר ללדת.
הלידה התקדמה במהירות ובקלות יחסית.
בשביל להגדיל את הסיכויים ללידה וגינלית היא היתה צריכה להמנעה מלהשתמש באפידורל כדי שתוכל ללחוץ כמו שצריך (בעכוז אסור לצוות לגעת בתינוק בשביל לעזור לו לצאת, הוא חייב להדחף מבפנים, אין ואקום או מלקחיים ולכן זה ממש קריטי).
את סוף הלידה חייבו אותה לעשות בשכיבה בחדר הניתוח לצורך הזהירות אבל לשמחתן הלחיצות היו ממש יעילות והתינוק נולד בריא ושלם אחרי תהליך קצר יחסית וללא סיבוכים בכלל.
*אם יש אי דיוקים בפרטים זה בגלל שהכל מהטלפון שעשיתי מהמונית בדרך הביתה ולא רשמתי. אבל המהלך הכללי הוא כפי שהיא סיפרה.
עד עכשיו ידעתי שבבתי החולים בארץ שולחים עכוזים ישר לניתוח קיסרי ורק ה"משוגעות" לדבר מתעקשות להגיע בפתיחה מלאה לבית חולים כך שלא תהיה ברירה או ללדת בלידת בית עם מילד/ת אמיצה.
עכשיו זה פותח אפשרות חדשה ומאוד משמחת לכל הנשים שהתינוקות שלהם בחרו להשאר במצג עכוז ובכל זאת חשוב להן ללדת בלידה נרתיקית.
מבטן לבטן 