22/11/2010

על אמצעי מניעה, הנקה, לידה, ילדים ואמונה

Posted in אחרי לידה, הדרכת הנקה, הנקה, הריון, כללי tagged , , , , , , , , , בשעה 13:46 של imhaima2

 האם גלולות פוגעות בהנקה?

האם שימוש לאורך זמן בגלולות פוגע בהתפתחות מערכת ייצור החלב?

האם הנקה היא אמצעי מניעה יעיל?

האם יש אמצעי מניעה יעיל מלבד הגלולות  והקונדום? האם יש דרך טבעית למניעת הריון?

מה ההפרש הסביר בין ילד לילד ואיך אפשר לקבוע את זה?

האם ההשפעה של לידות תכופות?

מה קרה לפני שהומצאו אמצעי המניעה המודרניים?

האם השאלות האלה העסיקו אתכם (ובמיוחד אתכן)?

השאלות האלו צצו אצלי מדי פעם, כל פעם בהקשר למשהו אחר. כשקראתי ביקורת על הגלולות, כשנתקלתי במחסור בחלב אצלי, כשפנו אלי לקוחות עם ירידה בכמות החלב, כשהייתי צריכה לבחור באיזה אמצעי מניעה להשתמש אחרי הלידה, כשדיברתי עם לקוחות ועם חברות דתיות וכשחברותי נכנסו להריונות צפופים.

עכשיו קיבלתי כמה מאמרים ומחקרים בנושא (תודה  לכרמית חוטר שנושאת בתארים חברה טובה, יועצת הנקה, דתיה ואמא ל 4 ילדים – לא בהכרח בסדר הזה) וישר רצתי לספר לחברה (שזה אתם).

המאמרים מצורפים כאן במלואם

אחוזדתי חדש

התקן
DIAFRAGM
PILLS
דעת הגרש"ז אויערבאך
הארץ – רמאות מקצועית
 
והמחשבות שלי לפניכן-

המאמר הראשון, של ד"ר אורי לוי,  עוסק בפירוש של חז"ל ביחס למרווח בין לידה להריון שאחריה וההיתר להתמש באמצעי מניעה.

מסתבר שחז"ל אמרו במסכת נידה ט'א' שהיוטלדת "אבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת  עד עשרים וארבעה חודש" ומכיוון שזו מצווה לשמור על בריאות הגוף אז מותר ואף נדרש לתת לאשה את פרק המנוחה עד להריון נוסף כדי שגופה ונפשה יחלימו. לכן התירו להשתמש באמצעי מניעה (יבמות יב' ב').

עמדה זו תואמת גם למחקרים שמראים שאצל נשים שלידותיהן סמוכות יש יותר שכיחות לורידים מורחבים, דלקות ורידים, פקקת ורידים שמסכנת חיים, רפיון שרירי הבטן הגורם לכאבי גב, חוסר שליטה בסוגרי שלפוחית השתן, צניחת שלפוחית השתן וצניחת הרחם, הפלות, לידות מוקדמות, עכוב התפתחותי ברחם, משקל לידה נמוך, מצג ותנוחת לידהלא תקינים, לידות ממושכות ומכשירניות, ניתוחים קיסריים ודיכאון אחרי לידה.

אצל התינוקות נראה משקל לידה נמוך יותר, ילדיפ עם פיגור התפתחותי תוך רחמי וילודים שנולדו טרם זמנם.

ולכן מרווח של שנתיים לפחות בין לידה להריון הוא לא בגדר הפחתת הילודה אלא בגדר דאגה לתינוקות בריאים ואמהות בריאות. 

למיטב ידיעתי, גם בקוראן יש מקום שבו נכתב על מרווח מומלץ של שנתיים.

בנוגע לגלולות – כדאי פשוט לקרוא מה כתוב בעלון שלהם.

מחקרים מבוססים מראים על סיכונים רבים בגלולות המשולבות (הגלולות הרגילות המשלבות אסטרוגן ופרוגסטרון) ולא מן הנמנע שהן אחת הסיבות המשמעותיות לכך שהיום לא רק שכל אחת מתשע (נשים) תחלה בסרטן השד אלא שהגענו כבר למצב שכל אחת מ- 7 נשים תחלה בסרטן השד. מספרים שקשה לתפוס.

כמובן שחברות התרופות שמוכרות את הגלולות מפרסמות מחקרים שמעידים על בטיחותם אבל אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בסמיכה על המאמרים האלו לאור המקרים שהתפרסמו על פרסומים שקריים ולא מקצועיים של חברות התרופות הגדולות, בין היתר בנוגע לתרופות הורמונליות. אפשר לקרוא על זה בפרסום של עתון הארץ שמצורף.

במאמר על pills  של ד"ר אורי לוי שמצורף פה מוסברים היתרונות והחסרונות של הגלולות.

במאמר נכתב שגלולות למניקות לא גורמות לאותם הסיכונים ושאינן פוגעות ביצור החלב. אין היום מחקרים מספיקים בנוגע לפגיעתן בייצור החלב אבל יועצות הנקה רבות מספרות שהן פוגשות מקרים לא מעטים שבהם נראה שדווקא יש קשר בין הירידה בכמות החלב לבין הגלולות.

מפורטים במאמר גם שאר אמצעי המניעה כמו התקן תוך רחמי הורמונלי והתקן לא הורמונלי (טבעת), דיאפרגמה וקונדום.

בשורה התחתונה – הדיאפרגמה (בעצמה או בשילוב קוטל זרע) היא אמצעי המניעה שבו יש הכי מעט התערבות בגוף ואין בה סיכון בריאותי, אין בה פגיעה בחווית יחסי המין (בניגוד לקונדום שזה החסרון המרכזי שבו) מכיוון שאפשר להחדירה באופן שגרתי בערב לפני שהולכים למיטה או אפילו להשאיר אותה למשך כל היום אם מקפידים להוציא אותה פעם ביום לשטיפה ובשימוש נכון יש בה בטיחות גבוהה בדומה לאחוזי הבטיחות בגלולה.

גם ההתקן התוך רחמי הלא הומונלי הינו בעל סיכון נמוך ואפילו מבחינות מסוימות יתרונות בריאותיים.

הוא מרחיב על ההתקן ועל הדיאפרגמה זה במאמרים המצורפים  בנושא

ד"ר אורי לוי לא מספר על שיטה חדשה ומעניינת שבה האשה לומדת לבדוק ולזהות בבטיחות כמעט מלאה מה מצב הפוריות שלה (האם היא בביוץ או שאינה בביוץ) ולפעול לפי זה בימים שאיננו פוריות ובימים של הביוץ להשתמש באמצעי מניעה או להמנע מיחסי מין. השיטה נקראת מודעות לפוריות והיא מחברת אותנו בכלל למערכת הפוריות שלנו ולהשפעותיה המחזוריות עלינו וכן מאפשרת לתכנן כניסה להריון בדומה לערכות למעקב הביוץ ולהבין יותר את גופנו.

אפשר להשתתף בסדנאות ללמידה של השיטה וכיום יש יותר ויותר נשים שבוחרות להשתמש בה.

השיטה אינה זהה לשיטת הימים הבטוחים ונבדקה מדעית כיעילה.

ניתן לקרוא יותר באחד הקישורים הבאים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2593234,00.html

http://www.poriutivit.com/sub_page.asp?sp=14&p=13

http://www.tammyvardi.co.il/

http://local-blog.co.il/?p=1890

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/690/323.html

    

 

 

 

 
 

 

  בנוגע להנקה כאמצעי מניעה –

מחקרים הוכיחו שהנקה יכולה להיות אמצעי מניעה בטוח יחסית רק אם… (וזה החלק הכי חשוב)

  1. לא עברה יותר מחצי שנה מהלידה
  2. לא היה שום דימום
  3. לא ניתנות שום תוספות של פורמולה או מזון מוצק
  4. המרווחים בין הנקה להנקה לא עולים על 3 שעות

מכיוון שאני לא מכירה אף אישה שזה המצב אצלה אז אי אפשר לסמוך, לדעתי, על ההנקה כעל אמצעי מניעה בטוח.

אצל חלק מהנשים הוא בהחלט מונע הריון ומגדיל את הפערים בין ההריונת באופן טבעי ואצל חלקן זה מונע ביוץ אפילו כשנשארת רק הנקה אחת ביום ואפילו "נתתי אישור" כבר לכמה נשים להפסיק להניק כדי שיוכלו להכנס להריון בגלל שהביוץ שלהן לא חזר.

לאורך ההיסטוריה כשההנקה היתה הנחת המוצא של כל אם ושתינוקות היו צמודים לאמם ולשדיה חלק ניכר מהיום זה בהחלט השפיע וברוב החברות המסורתיות המרווח בין הילדים נשאר די גדול על אף שאין שימוש באמצעי מניעה.

במקומות אחרים קראתי גם על מניעת הריון במגוון דרכים יצירתיות בהיסטוריה: מהמוך (שמוזכר במאמרים המצורפים), דרך החדרת כל מיני דברים שונים ומשונים לנרתיק שמדמים דיאפרגמה וגם באמצעות שליטה של הגברים שהקפידו "לגמור בחוץ".

הספר הכי מעניין שקראתי על ההיסטוריה של הנושא הוא הספר "מין וגורל" של ז'רמין גריר שיש ברשותי (הגעתי אליו מהמלצה של טל מגד) ואפשר להשאיל אותו.

 והשאלה שנשארת ומעסיקה אותי היא שאלת השפעת הגלולות על פוטנציאל יצור החלב.
האם נשים שהתחילו להשתמש בגלולות בגיל מוקדם, לפני שחוו הרבה מחזורי וסת, והשתמשו בהן לאורך רוב הזמן עד ההריון יתקלו יותר במקרים של מחסור בחלב על רקע מחסור ברקמת שד מתפקדת?
מחכה למצוא מחקרים בנושא.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: