10/07/2010

מכתב לאבות שבדרך – למה לעזאזל אתה צריך להגיע לקורס הכנה ללידה

Posted in הכנה ללידה, הריון, לידה tagged , , , בשעה 13:41 של imhaima2

בת זוגך נושאת בבטנה את האוצר המשותף שלכם, יורש או יורשת העצר שלך. אתה שמח, מתרגש ואולי גם חושש לקראת העתיד.

יום אחד היא פונה אליך: " אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על קורס הכנה ללידה".

 רגע, עצור. בתת מודע ידעת שזה יבוא אבל בכל זאת לא היית מוכן.

כן, אתה רוצה להיות אתה בחדר לידה. היו אולי כמה ספקות אבל בסוף החלטת שאתה לא מוותר על החוויה. אתה רוצה להיות שם כשהאוצר שלכם נולד, אתה יודע שהיא תצטרך את עזרתך. אתה תמיד נמצא לעזור לה כשהיא זקוקה לך ותהיה שם גם הפעם.

אבל… קורס הכנה ללידה?

 "למה את צריכה קורס הכנה ללידה?" אתה שואל

היא הרי קראה כבר את כל הספרים על הלידה, היא יושבת באינטרנט שעות, מה עוד היא צריכה לדעת?

וחוץ מזה, כולם יולדות, אמא שלך ילדה ולא הלכה לשום קורס,  גם אשתו של החבר שלך ילדה בלי שום קורס.

אתה יודע שתהיה שם מילדת ורופא שבטח מבינים המון בלידות ולמה שהם לא פשוט יילדו אותכם. מה הקטע הזה שאשתך צריכה להיות בעלת תואר ראשון בלידות בשביל ללדת.

 אתה גם די חושש שבקורס ידברו על רגשות, הפרשות, וכל מיני דברים מביכים, שהזוגות הנוספים יעשו קוצי מוצי, שהמדריכה תכניס לאשתך כל מיני רעיונות ללדת בלי אפידורל, בכלל, שהמדריכה תהיה מין רוחנית כזאת והכי גרוע – שיראו לכם סרט לידה כזה שיגרום לך להתעלף.

 בקיצור, האופנה הזאת של קורס ההכנה ללידה לא בשבילך ועכשיו אתה לא מצליח למצוא דרך להתחמק ממנה באלגנטיות בלי להעליב או לפגוע בבת זוגך שגם ככה נוטה לבכות בהריון הזה מכל דבר.

אז אחרי שהיינו כל כך דוגרים ושמנו הכל על השולחן, אני רוצה לנסות, בלי הרבה יומרות, להסביר למה אני כיולדת וכמדריכת הכנה ללידה חושבת שבכל זאת יש סיבה שתבוא אתה לקורס.

בכל מקרה אני מבטיחה לא לכעוס אם לא – זאת הבחירה שלך. אני בטוחה שאתה יכול להיות תומך נפלא בלידה, אם אתה רק רוצה, גם בלי הקורס.

 נתחיל מזה שאתה צודק. באמת, לידה היא דבר טבעי. אחד מהארועים היחידים שעברו על כל בני האנוש בלי יוצא מהכלל מאז שיש בני אדם. כולנו נולדנו וכמעט כל אשה בהיסטוריה ילדה. בלי קורס.

גם היום, גם בלי קורס, אנחנו נלד, הרבה פעמים בלידה טובה.

הסיבה הראשונה שזה מצליח היא כי לידה היא תהליך פיזיולוגי בלתי נשלט. ברגע שאנחנו בהריון אין לנו את האפשרות לעצור את זה, ובסופו של דבר נלד כך או אחרת. הסיבה השניה היא שבאמת יש שם אנשי מקצוע שרוצים לעזור לנו וזהו תפקידם.

 מה שאולי לא כולנו מודעים אליו הוא שלאורך כל ההיסטוריה, עד לפני כ-200-300 שנה, רוב הלידות בעולם המערבי עדיין התקיימו בתוך הקהילה והבית (באפריקה, באסיה ובמקומות נוספים זה עדיין המצב אצל רוב הנשים). בנוכחות הבנות הגדולות, האחיות, השכנות והדודות. לכל אחת כמעט, היתה הזדמנות לראות לידה אחת לפחות, לראות כיצד נראית האשה בזמן הצירים, מה היא אומרת, מה היא עושה, מה המיילדת עושה, באיזה תנוחה היא יולדת וכו', כך שכשהיא הגיעה בעצמה ללדת היא ידעה די טוב למה לצפות והבינה פחות או יותר את תהליך הלידה.

 היום, אנחנו כיולדות, מגיעות אל הלידה הראשונה שלנו כשמעולם לא ראינו לידה לפני כן. אולי ראינו איזה סרט שניסה להכניס ב3 דקות תהליך שיכול לקחת גם יממה או יותר ובעיקר את החלק בו התינוק יוצא ולא את כל השלבים שלפניו.

בת זוגתך ודאי חוששת: מה יקרה לה? איך ירגישו הצירים? איך תדע שזה באמת צירים ומתי לנסוע לבית החולים? איך היא תתנהג? מה עושים כשכואב? מה זה כל החומרים האלה שנתנו לחברות שלה בלידה? איך משפיע האפידורל? איך היא תדע שהלידה מתקדמת בסדר ומה בדיוק המילדות והרופאים עושים שם?

במהלך הלידה קורים לנו כל מיני דברים שלא קרו לנו עד עכשיו, משהו יעבור על הגוף שלה ללא שליטה. זה יכול להיות מאוד מפחיד, לא לדעת האם זה נורמלי? האם הכל בסדר? האם היא באמת לא הולכת למות?

ההכנה ללידה נותנת לה הבנה רבה יותר למה לצפות, מה השלבים שיעברו עליה, איך הם ירגישו, מה משמעות כל המושגים שהרופאים משתמשים בהם, מה נורמלי ומה לא ומהן כל ההתערבויות שהרופאים מציעים. היא תגיע אל הלידה בטוחה הרבה יותר ורגועה יותר וגם במהלך הלידה תרגיש הרבה פחות חסרת אונים. זה משמעותי בשבילה.

 "אבל בכל זאת המיילדת שם. למה היא צריכה לדעת את הכל בעצמה? לא יסבירו לה?" –

נכון, המילדת שם. אבל לא כל הזמן. יש לה עוד כמה לידות במקביל אליכם והיא גם צריכה מדי פעם לנוח, לאכול, להתפנות ולמלא טפסים. המילדת נכנסת לחדר, בודקת את המצב ובד"כ יוצאת די מהר. היא יכולה להסביר לכם חלק, אבל לא הרבה. לעיתים היא מקסימה ופנויה אליכם ואתם באמת יכולים להשאיר את הכל לה, אבל לפעמים היא מאוד עסוקה, אולי עצבנית בגלל לידה שלא מתקדמת טוב, אולי עייפה, ולא תוכלו לקבל את התשובות להם אתם זקוקים בהסבר מרגיע וברור.

אתה זה שנשאר שם עם בת זוגתך, המוניטור מסמן כל מיני סימנים – אתה חושב לעצמך "האם זה בסדר?, נראה שהדופק ירד, אולי הם לא שמו לב, נראה שהצירים ממש מכאיבים לה? כמה זמן זה עוד צפוי להמשך? אין משהו שאפשר לעשות?" גם אתה שם די לבד – לא רוצה להדאיג את בת זוגך בדאגות שלך אבל גם לא יודע למי לפנות.

 דבר נוסף מאוד מבלבל הוא שהלידה מתרחשת בבית חולים. לרגע זה גורם לנו לחשוב שהלידה היא מעין מחלה. מצב מאוד מסוכן, כמו מצב חירום שדורש טיפול נמרץ ואולי גם ניתוח.

כשאנחנו מגיעים לבית החולים לכל טיפול רפואי אחר אנחנו ולא מרגישים צורך להבין את כל הפרטים הרפואיים, לבחור בעצמנו את דרך הטיפול וכו'. אנחנו יודעים שיש להם את הדרכים המתקדמות ביותר לטפל בנו, אנחנו באים שיבצעו בנו את הטיפול הנכון, לעבור את זה וזהו.

 זה מבלבל כי לידה היא ברובה לא אירוע רפואי ובטח לא אירוע חירום. רוב הלידות יתקיימו באופן עצמאי, תקין וללא סיבוכים גם בלי שום השגחה רפואית (מה שאי אפשר להגיד על ניתוח להוצאת התוספתן למשל). אין לרפואה דרך לאבחן את הלידה באופן מדויק ולדעת כמה זמן תמשך, מה יקרה במהלכה וכיצד תסתיים. וגם אין דרך טיפול אחת מדויקת ומסודרת ש"תפתור" את ההריון הזה ותגרום לתינוק לצאת – חוץ מניתוח קיסרי שהוא ניתוח לכל דבר ולכן אם אפשר, עדיף שלא להזדקק לו.

הלידה שלכם, תתקדם בדרך שלכם, זה תלוי גם בבת זוגך ובמידה מסוימת גם בך. זה תלוי ברגשות שלה (כן, כן, הנה אני מדברת על רגשות). לידה מתקדמת היטב כשהיולדת מרגישה בטוחה ורגועה – אתה יודע כיצד לגרום לזה לקרות, הצוות הרפואי לא בהכרח. זה תלוי בתפיסה שלכם את הלידה, בכוחות המשותפים שלכם להתמודד עם הכאב, בתנועה שלה, בבטחון שלה. הרבה החלטות במהלך הלידה אינן עניין רפואי מדויק. למשל ההחלטה האם, מתי ואיזה משככי כאבים לקחת.

בעצם, פרט במקרה של ניתוח קיסרי, אי אפשר לבוא וש"יילדו אותה". אתם בכל מקרה תצטרכו להחליט כמה החלטות בדרך הזאת ולהיות בה שותפים פעילים.

זה קצת כמו לצאת לארוחה ולבקש מאדם זר: "קח אותי למסעדה ותאכיל אותי במשהו". הוא יכול להוביל אותך למסעדה סינית/מזרחית/צמחונית/איטלקית וכו', השף יכול לבנות לך ארוחה, יכול אפילו להיות שתהיה מרוצה, אבל יכול להיות שגם ממש לא. אם יש לך העדפות למסעדה מסוג מסוים,  מאכלים שאתה כן אוהב או לא אוהב, אם אתה שומר על כשרות, או סתם רגיש למזונות מסוימים – עדיף שתבחר את המסעדה שלך, תסתכל בתפריט ותבחר בעצמך את המנות – סיכוי טוב שתצא מרוצה הרבה יותר.

בניגוד לאוכל, אותו אתה מכיר כבר פחות או יותר ויודע מה אתה מעדיף, הלידה הזאת היא כנראה הלידה הראשונה שלך. בשביל שתדע מה האפשרויות ותחשוב מראש מה ההעדפות שלך, אין דרך אחרת חוץ מללמוד קצת לפני. לא צריך להיות מומחה. קורס של מספר שעות בהחלט יכול להספיק.

 שכחתי, דבר נוסף, ב"מסעדה" הזאת, אם החלטת להכנס ולא לשלוח את בת זוגך לבד או עם מלווה אחר, אתה הולך גם קצת "לבשל". כלומר, יש לך תפקיד בלידה הזאת. אתה הולך לעודד את בת זוגך וחשוב לדעת כדאי לעשות זאת. ואתה גם יכול ממש לעזור לה, להקל על הכאבים ולסייע להתקדמות הלידה בצורה טובה ובכך לעזור לה ולתינוק/ת שלכם. המיילדת והרופא לא יעמדו לידה בכל ציר, יעשו מס'ג מתאים או יביאו מגבת רטובה במקומך. אם תלמד כמה כלים מועילים לפני, תוכל לתת לבת זוגך תמיכה כמו שאף אחד אחר לא יכול.

 ובכל זאת. יש גם צדק בחששות שלך. אתם אכן הולכים לשמוע על הלידה עם כל מה שכרוך בה, שזה כולל שיחה פתוחה על האיברים האינטימיים, על הפרשות וכו', כי זה פשוט חלק ממה שהולך להיות בלידה. עדיף להיות מודע מראש, לשבור קצת את המבוכה עם קצת הומור ולדעת שזה חלק מהעניין ולא מתים מזה, בעצם, זה ככה אצל כולם.

זה דווקא יכול להיות נחמד לפגוש עוד זוגות, שמוטרדים בדיוק כמוכם מאותם הדברים, לראות עוד גברים כמוך שלא לגמרי מבינים מה כל הביג דיל שעושים מזה, לקבל מידע שלא היה לך את מי לשאול או שזה היה מביך מדי ולהפגש ביחד אחרי שכולם ילדו להחליף חוויות. בהחלט יכול להיות שמתאים לכם קורס עם עוד מספר קטן יחסית של זוגות כדי שתרגיש יותר בטוח ואם ממש קשה לכם אז אפשר אפילו ללכת על קורס פרטי.

 ולא, אני לפחות, מבטיחה שלא תראה סרט לידה בסגנון נשיונל ג'אורגרפיק שבו רואים את האיברים האינטימיים בתקריב ברגעים הכי לא קלים לצפיה – א. כי אין שום הכרח לראות את זה. בת זוגתך בכל מקרה לא תראה בלידה שום דבר כזה וגם אתה לא חייב ו ב. כי שלב יציאת התינוק הוא השלב הקצר והפשוט יחסית בלידה ובהחלט אין הרבה מה ללמוד ממנו כך שאין חשש להתעלפויות וטראומות.

 את סגנון הקורס עדיף שתבחרו ביחד, אולי לחלק מתאים סגנון יותר רוחני, אולי לחלק יותר אינפורמטיבי. חשוב שתמצאו קורס שמדבר בשפה שלכם ובהחלט יש מבחר, רק צריך לבדוק.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: